היוש לכולם, היום באלי לדבר על נושא שיושב עלי כבר המון זמן ולאור הסערה סביב הפופאפ של "דה-רוקוקו", הנושא הזה בוער בי עוד יותר: בדים סינתטיים ואופנה.
אני מאוד אוהבת אופנה וסטיילינג מאז שאני זוכרת את עצמי.
אי שם בשנות ה2000, הייתי גונבת לאמא שלי את הבגדים ודופקת לוקים מטורפים לבית ספר כאילו אני הולכת לתצוגת אופנה של דיור.
הייתי מציירת אופנה, קוראת על אופנה ואפילו היה לי אתר אופנה שבניתי שקראו לו Fashion4all שהיה מלא בעיקר בפרשנויות שלי ללוקים של ליידי גאגא.
בגלל התשוקה שלי לאופנה ויצירה, זה ממש מתסכל אותי לראות שחצי מתעשיית האופנה (56% ליתר דיוק!!) מייצרת בגדים מבדים סינתטיים ויותר גרוע מזה, מוכרת אותם במחירים של בדים טבעיים.
נכון, לפעמים יש הצדקה בשימוש בפוליאסטר ובדים סינתטיים אחרים, כמו בבגדי ספורט, בגדי ים, עמידות למזג אוויר או כדי לחזק את עמידות הבד הטבעי, אבל לרוב – לא.
בפוסט אני רוצה לדבר על בדים סינתטיים, בעיקר פוליאסטר, על השפעתו על תעשיית האופנה, עלינו ועל העולם ואולי לשנות אצלכם משהו מחשבתי, כדי שנהיה צרכנים חכמים יותר וטובים יותר לעולם שלנו.
מה זה בכלל פוליאסטר?
פוליאסטר הוא משפחה של פולימרים סינתטיים, המורכבים מיחידות כימיות חוזרות רבות המקושרות זו לזו
באמצעות קבוצות אסטר (CO-O).
לפוליאסטרים יש המון שימושים, כמו: בדים, בקבוקי שתייה חד פעמיים, צמיגים וכו'….
כן כשאתם קונים בגד שעשוי מפוליאסטר אתם בעצם קונים בקבוק פלסטיק במחיר מופקע.
איך פוליאסטר הגיע לחיינו?
בדים מפוליאסטר התחילו את דרכם כאשר באמצע שנות ה-30 אדם בשם W.H. Carothers גילה שאפשר ליצור סיבים על ידי ערבוב חומצות קרבוקסיליות עם אלכוהולים.
הניסוי הצליח אבל הפרוייקט הפסיק אחרי שהוא גילה את הניילון, עוד בד מקבוצת הבדים סינתטיים שמשתמשים בו גם כיום.
בשנת 1939, שני מדענים בריטיים המשיכו את הפרויקט של H.W וב1941 נוצר סיב הפוליאסטר הראשון שנקרא טרילן.
בניגוד לבדים טבעיים כמו כותנה וצמר, פוליאסטר נוצר ממחקר מדעי, ודאגו להדגיש את זה בשיווק.
הוא הוצג לציבור האמריקאי ב1951, כבד חדשני שניתן ללבוש אותו במשך 68 ימים רצופים ללא גיהוץ או טיפול מיוחד, והוא עדיין ייראה רענן.
השיווק הצליח בעיקר על נשים שהיו אז עקרות בית והביקוש לבד עלה.
הפופולריות של הפוליאסטר עלתה עד שנות ה60, עד שבני נוער וסטודנטים בעיקר, הרגישו שבד הפוליאסטר זול ולא נעים ללבישה, מה שגרם לתדמית שלילית.
שנות ה70 סימנו את סוף עידן הפוליאסטר והמכירות צנחו מהר מאוד.
לצערנו….בתחילת שנות ה80 קבוצת מעצבים גדולה החליטה ליצור קו מוצרים חדש שעשוי ברובו מפוליאסטר ותערובות פוליאסטר וכך למעשה החזירו את הפופולריות של הבד שרק עולה מאז.
פוליאסטר כיום ולמה זה מעצבן אותי
כיום פוליאסטר משמש בעיקר לבגדים בבתי אופנה זולים ואופנה מהירה.
עלות ייצור הפוליאסטר היא יחסית ולא קבועה אבל לרוב מאוד זולה הודות לזמינות בחומרי גלם ויעילות הייצור ההמוני בעיקר באסיה.
לדוגמא עלות ייצור פוליאסטר בארהב, שנחשב הכי יקר, עולה בין 1,300-1,500 דולר לטון! זה סופר זול.
לכן אין סיבה למכור לנו פוליאסטר ביותר מ100 שקל לדעתי.
אני מבינה שאנחנו משלמים בעיקר על השם של המותג שאנחנו קונים, אבל בדיוק בשביל זה אני כותבת את הפוסט הזה!
מספיק לשלם מחירים מטורפים על 100% פלסטיק, על בגדים שנראים אותו דבר בכל החנויות.
אין שום סיבה שגופייה לבנה פשוטה 100% פוליאסטר תעלה 300 שקל.
האם זה באמת כזה יקר לייצר כותנה?
אם משווים לפוליאסטר, כן. ייצור כותנה הוא משמעותית הרבה יותר יקר.
ק"ג 1 של פוליאסטר עולה 1.5 דולר לייצור, כותנה זה בערך 3.5 דולר לק"ג. עלות דונם אחד של כותנה זה בסביבות אלף דולר, תפוקה ממוצעת לדונם זה בערך 300-400 ק"ג.
בנוסף הכותנה מושפעת מאוד מתנאי אקלים, מים, מזיקים, מחירי שוק וכו', זה הופך את העלות לפחות יציבה.
האמת שבשוק החקלאות זו עלות סבירה, כשמשווים את זה לבדים סינתטיים זה אכן יוצא הרבה יותר יקר.
למותגי אופנה מהירה הרבה יותר משתלם לייצר בגדים שעשויים ברובם מפוליאסטר כי הוא מאפשר ייצור המוני, זול וחד פעמי של בגדים.
איפה זה פוגש אותי
כמו שוודאי ניחשתם, פוליאסטר לא ידידותי לסביבה.
ייצור פוליאסטר דורש טמפרטורות גבוהות והאנרגיה מגיעה לרוב משריפת דלקים מאובנים. זה גורם לפליטת פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים, שגורמים להתחממות הגלובלית.
תהליך צביעת הפוליאסטר כולל כימיקלים מסוכנים, שעלולים לגרום למחלות עור, נשימה, סרטן ובעיות בריאות אחרות.
כימיקלים אלו עלולים גם לזהם את הסביבה ולפגוע במערכות מים ואקו-סיסטמות.
כפי שאמרנו קודם, פוליאסטר זה פלסטיק. פלסטיק לא מתכלה.
הערכות מדברות על עודף של 40% בגדים לא נמכרים. רובם פוליאסטר או סינתטיים אחרים, שמגיעים לפח מבלי בכלל לשמש את הצרכן.
בנוסף, כיבוס בגדי פוליאסטר משחררת מיקרו-פלסטיקים קטנים, שנכנסים למקורות מים, נאכלים על ידי דגים ועלולים להגיע גם לבני אדם.
והחסרונות האלו אמורים לפגוש כל אחד ואחת מכם. זה העולם והבריאות של כולנו בסופו של דבר.
חוץ מזה, כמישהי שמאוד אוהבת אופנה ובדים, זה ממש מבאס אותי שהכל, פשוט ה כ ל פוליאסטר או בד סינטטי אחר.
בשבילי אופנה זה אמנות, זה סיפור, זה משהו שמוציא החוצה מי אני ומה אני מרגישה, ותעשיית האופנה המהירה הופכת את זה למשהו זול וחד פעמי.
לפוליאסטר ובדים סינתטיים אחרים יש יתרונות אבל זה לא צריך להיות המקור העיקרי לייצור בגדים.
המלצה שלי
תנסו לרכוש בגדים מבדים טבעיים, להסתכל על התווית, לראות ממה הבד מורכב. לקורא עליו, לחקור.
לבנות לעצמך סטייל ייחודי שהוא רק שלך, לא ללכת אחרי העדר ולקנות ישר כל טרנד חדש שיוצא.
רוב הבגדים היום עשויים מפוליאסטר, המלצה שלי להשתדל לקנות בדים טבעיים, או לפחות שהרכב הבד יהיה 70% טבעי.
לא כל בד סינתטי הוא מזיק, לפעמים מוסיפים אותם להרכב הבד כדי שהבגד ימתח ויהיה יותר נוח ללבישה, לשיפור עמידות, שהבגד ישפך ויראה יותר טוב וטבעי על הגוף.
לכן כמו שאמרתי קודם, לחשוב לפני שקונים, לנסות להבין מה הרכב הבד הספציפי הזה אומר.
בכל מקרה אחוז הבד הסינתטי אמור להיות נמוך יותר מאחוז הבד הטבעי.
בדים טבעיים מחזיקים שנים אם מטפלים בהם נכון. הם נראים טוב יותר, מרגישים יוקרתיים יותר, ובמקרים רבים הם גם לא יקרים יותר מבדים סינתטיים.
מקורות:
SzoneierFabrics, Is polyester expensive to manufacture?, 2025
https://szoneierfabrics.com/is-polyester-expensive-to-manufacture/
How products are made, Polyester
https://www.madehow.com/Volume-2/Polyester.html
National Cotton Council of America, Cotton Production Costs and Returns: Eastern Uplands, 2025
https://www.cotton.org/econ/cropinfo/costsreturns/eastern-uplands.cfm